מגדלי הסנהדרין בע"מ נ' מטרי, כונס נכסים ואח'

פסק דין

בפניי בקשת רשות ערעור שהגישה המבקשת – החייבת, על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ נעמה פרס מיום 9.4.11, בתיק הוצל"פ 01-49788-10-8, לפיה נקבע על ידה כי: "שכר טרחת כונס הנכסים יהיה בשיעור של 6% ממחיר המכירה בצירוף מע"מ, ללא תוספת שכר טרחה א' הקבוע בתיק".

במסגרת בקשתה טוענת המבקשת כי שכר טרחת הכונס כפי שנקבע על ידי הרשמת הינו גבוה לאין שיעור, שכן זה נקבע על ידה באופן טכני בהתאם לשיעורים שנקבעו בהלכה הפסוקה, וזאת מבלי שערכה שקלול של כלל הפרמטרים הרלבנטיים וכן לנסיבותיו הספציפיות של התיק, לרבות: כמות שעות העבודה שהושקעו ע"י כונס הנכסים; סכום החוב בתיק; סכום המכר; היחס בין סכום המכר לגובה החוב; משך הזמן בו נמשכה פעולתו של כונס הנכסים; האם נדרש כונס הנכסים למאמץ מיוחד; להלכה לפיה במימוש נכס בסכום גבוה יש בו הצדקה להפחתה של אחוזי שכר טרחת הכונס.

בהתאם להחלטתי הוגשה תגובה בכתב מטעם המשיב 1 (להלן: "הכונס"). מטעמו של המשיב 2 (להלן: "הזוכה"), הוגשה תגובה קצרה לפיה הוא מצטרף לנימוקים שפורטו בתגובת הכונס לדחיית הבקשה.

בין יתר הטענות שהעלה , טען הכונס כי הבר"ע הוגשה על ידי המבקשת באיחור, מבלי שהוגשה על ידה בקשה להארכת מועד וכן מבלי שפורט טעם מיוחד לאיחור.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שבפניי, ובחנתי הטענות, מצאתי כי דינה של הבקשה למתן רשות להתקבל, באופן שהתיק יוחזר לדיון בפני הרשם המטפל בתיק ההוצל"פ באופן קבוע, כפי שיפורט להלן.

בראשית הדברים אציין כי על פניו נראה כי צודק הכונס בטענתו כי הבר"ע הוגשה על ידי המבקשת באיחור. המבקשת מאשרת במסגרת בקשתה כי החלטת הרשמת הומצאה למשרדו של בא כוחה ביום 13.4.11. לפיכך, המועד להגשת הבר"ע חלף ביום 3.5.11. (ראה תקנה 119(ה) לתקנות ההוצאה לפועל, תש"ם – 1979, לפיה המועד להגשת הבר"ע הינה בתוך 20 יום מיום שהומצאה ההחלטה לידי המבקש אם ניתנה שלא בפניו). ואולם המבקשת הגישה הבר"ע רק ביום 11.5.11, מבלי שהוגשה על ידה בקשה להארכת מועד וכן מבלי שפורט כל טעם מיוחד לאיחור.

עם זאת, הנני סבור כי בנסיבות העניין, לנוכח כך שאין מדובר באיחור ניכר, וכן לאור כך שלא ניתנה על ידי הרשמת החלטה עניינית, מפורטת ומנומקת, יהא זה מן הדין להאריך למבקשת את המועד להגשת הבר"ע, בכפוף לתשלום הוצאות.

לפיכך, הנני מחייב בזאת את המבקשת לשלם למשיבים סך של 1,500 ₪, בגין הגשת הבר"ע שלא במועד.

לגופה של הבר"ע; הנני סבור כי יש להחזיר התיק בסוגיית שכ"ט הכונס לדיון בפני רשם ההוצל"פ, המטפל בתיק באופן קבוע, על מנת שייתן דעתו , במסגרת החלטה מנומקת ומפורטת, לשיעור שכר הטרחה אותו יש לפסוק לכונס בנסיבות העניין.

בשולי הדברים אציין כי נכונה טענת המשיבים לפי בהתאם להלכות הקיימות מקובל לקבוע שכרו של כונס בשיעור 6% ועד 10% מערך הרכוש, אולם עם זאת, על בית המשפט להתחשב בכל מקרה בתקופת פעילותו של הכונס ובמאמץ שהושקע על ידו. כבר נקבע כי כאשר ערכו של הנכס מושא הכינוס גבוה במיוחד, רשאי הרשם לקבוע שכר טרחה שיהיה נמוך מאמות המידה שנקבעו בהלכה הפסוקה, גם אם פעולות הכינוס תבעו מאמץ מקצועי ניכר והליכי ביצוע מוגברים. השיעורים שנקבעו בהלכה הפסוקה באים בגדרן של אמות מידה כלליות, והן מתמלאות בתוכן ענייני לפי המערכת העובדתית המיוחדת לכל מקרה.

עוד נקבע בעניין זה כי: "ערכם של המקרקעין נשוא הכינוס הוא רכיב חשוב בקביעת שכר הטרחה של כונסי הנכסים, אך לא רכיב יחיד ומרכזי. ולעיתים: קביעתו של שכר הטרחה לפי ערך המקרקעין בלבד נראית בלתי סבירה על פניה בהיותה גבוהה מדי או נמוכה מידי. ובמקרה כזה על הרשם להפעיל שיקול דעת, לשקלל את כל הנתונים הראויים ולקבוע על פיהם את השכר המגיע".

כן נקבע לעניין גדר התערבותה של ערכאת הערעור כי: "ערכאת הערעור רשאית להתערב בהחלטה שעניינה שכר טרחה , כאשר השכר נקבע לפי אמות מידה טכניות-פורמאליות ולא לפי אמות מידה ענייניות של שיקלול הנתונים המיוחדים לעניין הנדון". (ראה בספרו של ד' בר-אופיר, "הוצאה לפועל הליכים והלכות", מהדורה שביעית בעמ' 947-949 והאסמכתאות שם).

אשר על כן, ומאחר שלא נערך על ידי הרשמת כל דיון ענייני בסוגיית שכר טרחת הכונס, בעוד הנכס מושא הכינוס הינו בסכום כה גבוה (60,000,000 ₪), הנני מורה על החזרת הדיון בפני הרשם על מנת שזה ייתן דעתו לסוגיית שכ"ט הכונס , תוך התחשבות בכלל הפרמטרים הרלבנטיים.

אשר על כן ובהתאם לכל האמור לעיל, הנני מקבל את הבר"ע, בכפוף לתשלום ההוצאות למשיב תוך 15 יום ממועד ההחלטה.

בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות.

המזכירות תעביר את פסק הדין לעיונו של רשם ההוצל"פ המטפל בתיק ההוצל"פ באופן קבוע, לשם יישום האמור בו.

המזכירות תשלח העתק לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ט אייר תשע"א, 02 יוני 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: